מתכננים ובונים עתיד
צוות תכנית אב לתחבורה הוקם בשנת 1968 במטרה לשפר את מערך התחבורה במטרופולין ירושלים ולתרום לאיכות החיים והסביבה של התושבים והמבקרים בו. את זאת הוא עושה באמצעות בחינה של תהלכי הפיתוח והשינוי של המרחב העירוני לטווחים קצרים וארוכים, ופיתוח תוכניות המעניקות מענה לאלה.
הצוות הוא גוף משותף למשרד התחבורה ועיריית ירושלים ותפקידו הוא לגבש תוכניות אסטרטגיות ולקדמן, לפתח מודלים תחבורתיים מתקדמים ולעקוב אחר הגורמים המבצעים את התוכניות שאושרו.
צוות תכנית אב לתחבורה הוא האמון על תכנון ופיתוח רשת הרכבות הקלות בירושלים, כמו גם על תכנון, בניית ושדרוג הכבישים בעיר, פיתוח תחבורה ציבורית ממונעת, פיתוח מערך שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל ועוד. פעילות הצוות והישגיו לאורך השנים הפכו בשנים האחרונות למתודולוגיה בתכנון תחבורה ציבורית בכלל, ורשת רכבות קלות בפרט ברחבי ישראל.
קצת עלינו
מובילים את ירושלים קדימה
ירושלים, העיר הגדולה בישראל, היא היחידה בה פועל גוף המתכלל את כל העשייה העירונית בתחבורה ומתכנן את מערך הכבישים, הדרכים והתחבורה הציבורית במטרופולין.
אנחנו פה כדי לשרטט ולהוציא אל הפועל את העתיד התחבורתי של העיר ותרומתו לאיכות החיים שלכם
חזון ומתודולוגיה
היום
2031
החזון שלנו, העתיד שלכם
יצירת העדפה לתחבורה ציבורית – צוות תכנית אב לתחבורה שואף ליצירת העדפה לתחבורה ציבורית בקרב 40% מכלל הנוסעים במטרופולין
צמצום מהותי של נפחי התנועה בעיר – צמצום הרכבים הפרטיים בכבישי ירושלים יתרום לאיכות הסביבה, לצמצום הפקקים ולביטחון התושבים והמבקרים בה
חידוש ושדרוג תשתיות עירוניות – העבודות להקמת רשת הרכבות הקלות ושדרוג ופיתוח מערך הכבישים מאפשר חידוש ושדרוג מקיף של תשתיות עירוניות
קידום המוביליות של תושבי המטרופולין – פריסת הכבישים ואמצעי התחבורה הציבורית יתרמו תרומה משמעותית למיצוי הפוטנציאל האישי ולשיפור המוביליות החברתית של כל תושביה
קידום עקרון ההלכתיות – עקרון ההליכתיות מעודד יצירת מרקם עירוני נוח, בטוח, נגיש ומקדם לכל תושבי העיר, באמצעות גישה של 500 מטרים לכל היותר לאמצעי תחבורה ציבורית זמינים ואמינים
הכירו את הצוות
חטיבת תכנון אסטרטגי ומודלים
חטיבת תכנון תחבורה ומודלים אחראית על התכנון התחבורתי האסטרטגי ארוך הטווח. היחידה מהווה גוף מקצועי היוזם ובוחן פרויקטים תחבורתיים ואורבניים, תוך שימוש בכלים ייעודיים שונים; בין היתר באמצעות הדמיות ממוחשבות של התנהלות רשת התחבורה בתרחישים שונים. כגוף תכנוני מקצועי, מרכזת היחידה בסיסי נתונים רבים ומגוונים המשמשים הן את היחידה והן גורמים מקצועיים מהמגזר הציבורי והפרטי. החטיבה המחולקת ל-3 אגפים; אגף תכנון אסטרטגי, אגף מודלים ואגף מידע.
חטיבת התכנון האסטרטגי פועלת במגוון ערוצים:
חטיבת התכנון האסטרטגי, כשמה כן היא, עוסקת בתכנון תחבורתי-אסטרטגי – ולמעשה מנסה לחזות ולאפיין את השינויים שייעשו בתחום התחבורה בירושלים וסביבתה בעתיד הקרוב והרחוק ובהתאם לכך להציע פתרונות תחבורתיים-אסטרטגיים שיספקו מענה לשינויים אלה.
ביחידה פועלות שלוש זרועות עיקריות: יחידת איסוף ועיבוד המידע; יחידת הגאוגרפיה ומערכות המידע; ויחידת המודלים.
יחידת איסוף המידע אוספת נתונים ומבצעת עיבוד ראשוני שלהם. המידע מתקבל מסקרים, מספקי נתונים פרטיים (דוגמת גוגל או חברות סלולר) ומגופים ציבוריים כמו משרד התחבורה. המידע כולל נתונים 'שטחיים' כגון ספירות תנועה או כמות העולים והיורדים באמצעי התחבורה הציבורית, לצד נתונים 'עמוקים' – כגון פעילויות ונסיעות יומיות של משתמשי התחבורה הציבורית, המעידות על ההתנהגות והצרכים התחבורתיים של תושבי המטרופולין. לתחום איסוף המידע חשיבות רבה, שכן כל תהליך תכנוני מתחיל באיסוף של המידע הרלוונטי.
יחידת הגאוגרפיה ומערכות המידע קולטת את המידע שנאסף על ידי יחידת איסוף המידע וכן מידע שהתקבל מגורמים נוספים (כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיריית ירושלים). חלק מהנתונים מוזן למערכות מידע גאוגרפיות ייעודיות וחלקם עובר עיבוד נוסף. המטרה, בסופו של יום, היא לייצר תחזיות מפורטות ומדויקות ככל שניתן של האוכלוסייה ושל שימושי הקרקע (מוקדי תעסוקה לפי ענף, מוסדות חינוך וכיו"ב) העתידיים.
יחידת המודלים מציעה לגופי התכנון התחבורתי המטרופוליניים כלי מרכזי וחשוב: מודל תחבורתי. המודל התחבורתי הוא מערכת ממוחשבת מורכבת, המדמה את הפעילות התחבורתית ברשת הכבישים והתחבורה הציבורית במטרופולין. המודל, אשר ניזון ממגוון מקורות מידע, מספק תחזיות תחבורתיות: נפחי הנוסעים בתחבורה הציבורית והפרטית בצירים שונים, מהירויות נסיעה, זמני נסיעה ועוד.
המודל מסייע לבחון שינויים בהיצע התחבורתי במטרופולין (כגון ההשפעה של הוספה או של שינוי תוואי של כביש או קו רכבת) ושינויים בביקוש (כגון הוספת פרויקט מגורים ואף שכונה שלמה). כמו כן, בעזרת המודל ניתן לבחון תצורות שונות של רשתות כבישים או של מערכות הסעת המונים על בסיס מגוון פרמטרים, כגון זמני נסיעה, 'פיצול' בין רכב פרטי לתחבורה ציבורית ועוד.
המודל התחבורתי הוא כלי מרכזי בתכנון אסטרטגי. לאחר גיבוש מדיניות תחבורתית-עירונית, הנגזרת ממדיניות הממשלה, בפרט משרד התחבורה, ומדיניות העירייה, ניתן לגבש חלופות לתכנון תחבורתי אסטרטגי מטרופוליני. חלופות אלו יכולות להיבדק במודל התחבורתי בכדיי לקבוע מי המיטבית, מבחינת השגת יעדים שונים.
חטיבת הנדסה
חטיבת ההנדסה מופקדת על תכנון וקידום רשת הסעת ההמונים במטרופולין ירושלים הכולל פרויקטים בתחום רכבת קלה, חניוני חנה וסע, מסלולי תחבורה ציבורית ועוד מגוון רחב של פרויקטים תחבורתיים אחרים. חטיבת ההנדסה אחראית על כל פעילויות ההנדסה הנדרשים למימוש אפקטיבי של רשת הסעת ההמונים תוך חתירה לאפס חריגות בתכולה ואיכות הפרויקט, בלוחות הזמנים ובתקציב, בכפוף ליישום חוקים ותקנות המדינה. חטיבת ההנדסה פועלת באמצעות חמישה אגפים מרכזיים ( אגף תכנון, אגף ביצוע, אגף מערכות, אגף בקרה והבטחת איכות ואגף זכיינות ) האחראים לתכנן לבצע, לפקח ולבקר את יישום הפרויקטים תוך הקפדה על עבודה בסטנדרטים אחידים, שימוש בכלים מתודולוגים ומודלים יישומיים המתבססים על קידום עבודה משותפת ואינטגרציה בין הפרויקטים.
בחטיבת ההנדסה פועלים חמישה אגפים:
אגף תכנון – האגף מופקד על בדיקת היתכנותם של רעיונות תחבורתיים חדשים ועל יישומם בשטח. עוד כוללת פעילות האגף פיתוח מנגנונים לשיפור הקווים המסילתיים הקיימים ולהרחבתם, כמו גם תכנון קווים חדשים (קו כחול, סגול, צהוב וחום). נוסף על כך, היחידה אחראית לתכנון חניוני 'חנה וסע' ולתכנון הפרויקטים הסמוכים לתוואי הרכבת הקלה.
אגף ביצוע – האגף מופקד על הוצאה לפועל של פרויקטים תחבורתיים המתוכננים/מקודמים ע"י צתא"ל מתום שלב התכנון ועד מסירתם למזמין העבודה, תוך הקפדה על איכות ביצוע, עמידה בלוחות זמנים ותקציב.
אגף מערכות – האגף מופקד על בקרת הפעילות התחזוקתית של הרכבת הקלה, לצד אחריות לשמירת הממשק שבין התשתיות למערכות השונות. במסגרת זאת מופקד האגף על אפיון מכרזי זכיינים, אישור מפרטים טכניים לתחום המערכות הרכבתיות , על ניהול תהליך ההתקשרות, וכן על הפעלת צוותי סוקרים הבוחנים את רמת התחזוקה ואמינות הציוד הרכבתי ואת היקף התקלות המערכתיות בקרונות הרכבת הקלה בנוסף האגף אחראי על ייזום חדשנות בתחום המערכות הרכבתיות , בחינתם ויישומם בהתאם.
אגף בקרה והבטחת איכות – האגף מופקד על מערך הבקרה והבטחת האיכות בחטיבת ההנדסה הכולל ייזום פיתוח ויישום נהלים, מתודולוגיות וכלי עבודה , שיפור תהליכים , ניהול הליכי בקרות תהליכיים, ליווי והנחייה מקצועית לכל הפרויקטים התחבורתיים וההנדסיים המקודמים בצוות.
אגף זכיינות – האגף מופקד על קידום, ריכוז וליווי פרויקטי זכיינות ("PPP" – Public Private Partnership) החל משלב ייזום הפרויקטים, ההליך המכרזי, תקופת ההקמה והליווי השוטף של הפרויקט בתקופת ההפעלה והתחזוקה עד תום הזיכיון. בין היתר, האגף מופקד על יישום הסכמי הזיכיון, ניהול סוגיות משפטיות ופיננסיות, בקרה על פעילות הזכיינים שתואמת את הוראות הסכמי הזיכיון ואבני הדרך החוזיות, ניהול וריכוז הממשקים בין הצוותים השונים בתכנית אב לתחבורה ובין הפרויקטים השונים. כמו כן, האגף אמון על התיאום הפנימי בין גופי המדינה השונים המעורבים בפרויקט וכן על התיאום בין גופי המדינה לבין הזכיינים.
שיתוף הפעולה בין חמשת האגפים מאפשר ליחידת הקווים המסילתיים לפקח על הקמת והפעלת הרכבת הקלה, לעקוב אחר שגרת הנסיעות ולפעול לשיפור רמת השירות המסופקת לנוסעים הקבועים והאקראיים.
חטיבת תחבורה ציבורית
חטיבת התחבורה הציבורית אחראית על קידום מערך התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים. הפעילות מתמקדת במספר מישורים; תכנון קצר וארוך טווח של קווי האוטובוס בירושלים, תכנון וליווי מערך קווי האוטובוס והרכבת הקלה, קידום הקמת מסופי תחבורה ציבורית וקידום מערך התחבורה הציבורית במזרח העיר
חטיבת התחבורה הציבורית פועלת במגוון ערוצים:
חטיבת התחבורה הציבורית מופקדת על בניית מערך התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים, לרבות שיפור הממשק בין אמצעי התחבורה הציבורית הפרושים ברחבי המטרופולין (האוטובוסים העירוניים, האוטובוסים המהירים והרכבת הקלה) לבין ערוצי התעבורה הנוספים העומדים לרשות תושבי העיר והמבקרים בה – דוגמת מסלולי אופניים, שבילי הליכה וכיו"ב.
בין משימותיה של היחידה ניתן למצוא:
תכנון מערך התחבורה הציבורית וליווי שוטף:
תכנון מערך קווי האוטובוסים והרכבת הקלה
הקמת מסופי תחבורה ציבורית
סיוע בניהול משא ומתן עם מפעילי התחבורה הציבורית
בדיקות עלות-תועלת של פרויקטים בתחבורה הציבורית
ליווי מערך התחבורה הציבורית במזרח ירושלים וביישובי המטרופולין
• שימוש במערכת מידע חכמה (GIS):
תיעוד נתונים על הסדרי התנועה והרגלי השימוש של הנוסעים
ניתוח הנתונים והפקת תובנות – לשיפור מערך התחבורה הציבורית
עדכוני תנועה – הודעות על שינויים בהסדרי התנועה, חסימות ועוד
• שימוש במערכות טכנולוגיות ה-ITS
הצעדת מערכות התחבורה הציבורית אל עבר העתיד הדיגיטלי באמצעות הטמעת טכנולוגיות מידע ממוחשבות (IT) לתחומי התפעול, המידע והכרטוס החכם.
-הקמה וניהול של שלטים חכמים מידע דיגיטלי בתחנות האוטובוסים – התקנת לוחות מגע חכמים בתחנות – כדי לאפשר לנוסעים לקבל מידע ממוחשב על מסלול הקו, על לוחות הזמנים ועל מועד הגעת האוטובוס.
E-Paper – התקנת מסכים מתקדמים המבוססים על אנרגיה סולרית בתחנות שבהן אין הזנת חשמל. -מרכז ניהול תנועה ותחבורה מטרופוליני (מנת"י) – מרכז חדשני המנהל את תחום התחבורה במטרופולין ירושלים – לרבות חניונים, בקרת מנהרות, חילוץ וגרירה, איסוף נתוני תנועה ועוד
הפרויקטים הרבים שהיחידה יוזמת ומקדמת מבטיחים כי נוסעי התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים ייהנו מיתרונותיה של הקִדמה הטכנולוגית ויזכו לשגרת נסיעות נוחה, פשוטה ומהנה יותר
תכנון מערך התחבורה הציבורית במטרופולין מושתת על בחינה וניתוח של צורכי התושבים. השילוב של משובים ממשתמשי התחבורה הציבורית, סקרים, נתונים סטטיסטיים ומידע המתקבל מהמערכות החכמות מבטיח כי כל תוכנית וכל פרויקט יותאמו ככל האפשר לצרכים הנוכחיים והעתידיים – ויספקו מענה מיטבי לתושבי העיר והמבקרים בה.
מחלקת הסברה, שיווק ופרסום
מחלקת ההסברה מופקדת על ניהול מערך ההסברה והפרסום של הפרויקטים התחבורתיים במטרופולין ירושלים. היחידה אחראית על תכנון, הטמעה וביצוע של קמפיינים והוצאה לאור של אמצעי הסברה ידידותיים שיקלו על התושבים להתרגל לשינויים ולהפנים אותם. מתוקף תפקידה, מאתרת יחידת ההסברה צרכים בעזרת מיקוד קהלי מטרה שונים ומפיקה קמפיינים ומסרים המותאמים במיוחד להם. יחידת ההסברה פיתחה שורה של כלי התמצאות והסברה לנוסעים במגוון אמצעים, המיושמים בקמפיינים ובמוצרי הסברה מותאמים לחתכי משתמשים ולצרכני תחבורה שונים
תחום ההסברה פועל במגוון ערוצים:
תחום ההסברה אמונים על פרסום הפרויקטים התחבורתיים במטרופולין ירושלים ועל שיווק תדמית התחבורה הציבורית וכן על הפקת קמפיינים והסברת המידע לציבור הרחב – בין השאר על ידי עריכה והדפסה של עלונים, הצבת דיילי הסברה במוקדים שבהם חלים שינויים, הצבת שילוט חוצות וניהול מסעות פרסום ממוקדים.
כמו כן, תחום ההסברה אחראי לגיבוש אסטרטגיה תקשורתית והסברתית לצוות תוכנית אב לתחבורה, לניהול אתר האינטרנט ולמתן מענה שוטף לצורכי היחידות השונות בצוות: חומרי הסברה והמחשה, מודעות, מפות, הדמיות, סרטים, מצגות וכיו"ב.
תחום ההסברה פועל במגוון ערוצים:
• תכנון, הפקה והטמעה של קמפיינים – כגון קמפיין לעידוד הליכה ברגל, קמפיין למניעת הטרדות מיניות בתחבורה הציבורית, קמפיין לטעינת רב-קו ללא נהג, קמפיין להשקת כרטיס הרב-קו במזרח ירושלים וקמפיין 'חנה וסע – גביית אגרת חנייה'
• עידוד השימוש בתחבורה הציבורית – באמצעות הפקת חומרי הסברה איכותיים המעודדים מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית
• פיתוח כלי התמצאות והסברה עבור הנוסעים – פיתוח והפצה של מוצרי הסברה המותאמים לצרכני התחבורה השונים, לדוגמה: ליווי מיתוגי והסברתי לעבודות תשתית במקטעי ה J-Netהקיימים והחדשים (גילה, מלחה, בר אילן ועוד
• הסברה מכוונת קהל מטרה – ניתוח ופילוח של קהלי מטרה שונים והפקת קמפיינים ומסרים מותאמים וממוקדים
הפצת חומרי הסברה נעשית באופן שוטף, והם מנוסחים בצורה נוחה, בהירה וידידותית – כדי שתושבי ירושלים והמבקרים בה יוכלו להיערך בהתאם לשינויים הצפויים ולהתמצא בסביבתם.
מחלקה לקשרי קהילה
המחלקה לקשרי קהילה אחראית, כפי שמשתמע משמה, על שיתוף הציבור ועידוד מעורבותו, משלבי התכנון המוקדמים ועד ביצוע העבודות בפועל. ביצוע עבודות תשתית בסביבה אורבנית צפופה והשינויים התכופים בהסדרי התנועה במהלך העבודות , מחייבים מתן פתרונות מיידיים שיפחיתו את הקשיים ויקלו ככל האפשר על תושבים וסוחרים באזורי הפיתוח. לצורך כך פותחו כלי תוכן ייחודיים שימחישו באופן בלתי אמצעי את השינויים המורכבים ויתוו מתודולוגיות עבודה עם אנשים, עם ארגוני תושבים ועם מוסדות, במטרה להפוך אותם לשותפים פעילים לדרך.
התחום הוקם מתוך התפיסה ששינויים בתחבורה הציבורית – המסילתית והגלגלית – בצד חשיבותם וחיוניותם – מלווים לעיתים במטרד ובאי נוחות לתושבים, לבעלי העסקים בעיר ולמוסדות וארגונים גובלים? כדי להקל עליהם ככל האפשר, צוות התחום מקפיד לשמור על קשר רציף עם התושבים ועם נציגיהם במִנהלים הקהילתיים, לבחון את הקשיים המתעוררים, להיות קשובים לתלונות ולביקורות – ולסייע להם בעת הצורך
מחלקת קשרי הקהילה פועלת במגוון ערוצים:
משימות התחום רבות ומגוונות, לרבות ליווי הפרויקטים ותהליכי השינוי בירושלים ובמטרופולין והן כוללות בין השאר:
בהקשר לרכבת הקלה – בשלב התכנון – בשלב הכנת הת.ב.ע הצגתה לציבור ומתן הזדמנות להיערך לשינויים ולהביע התנגדויות, בשלב התכנון המפורט – הצגת התוכניות לגובלים לקבלת התייחסותם, לקראת שלב הביצוע, הצגה לציבור של אופן ביצוע העבודות להקמת הרכבת הקלה. בשלב הביצוע – פגישות אתר דו-חודשיות בהשתתפות מנהלי הפרויקט ונציג המִנהל הקהילתי במטרה לזהות בעיות קודם להווצרן ולפתור בעיות שעלו.
בהקשר לתחבורה הציבורית האוטובוסית – ליווי יחידת התח"צ המתכננת את מערכת התחבורה הציבורית בירושלים ובמטרופולין, סיוע בהתייעצות עם המועצות האזוריות והמקומיות במטרופולין ירושלים ועם המנהלים הקהילתיים בירושלים בהקשר של התוכניות לתכנון כוללני לקווים העירוניים בירושלים, וליווי הכנסת שינויים במסלולי האוטובוסים במערכת הקיימת בדגש על מועדים מיוחדים בהם נדרש ריכוז גדול של משאבים לביצוע "פרויקט" הסעת המונים כגון ההילולה במירון וכו…, תחזקת קשר ישיר ותדיר עם המנהלים הקהילתיים בהקשר למערכת התחבורה הציבורית הקיימת.
שימור קשר תדיר עם נבחרי הציבור מבין חברי מועצת העיר והן מקרב המינהלים הקהילתיים לבדיקת בקשות ולפתרון בעיות.
• ריכוז 'שולחן עגול' –פגישה חודשית בשיתוף נציגי משרד התחבורה, עיריית ירושלים והמפעילים ובמסגרתה דנים בסוגיות עקרוניות בנושאי התחבורה הציבורית שהועלו על ידי הציבור
• טיפול בפניות הציבור –טיפול בבקשות, תלונות ופניות מכל סוג
• ריכוז ועדת ערר – בנושא חיובים מוגדלים (קנסות) ברכבת הקלה
לצד הקשר הישיר עם התושבים ועם בעלי העסקים בירושלים, צוות תחום קשרי הקהילה מקפיד לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי משרד התחבורה, נציגי העיריה והיחידות המקצועיות בצוות תוכנת אב לתחבורה ירושלים בדגש על תחום ההסברה.
חטיבת כספים ומשאבים
החטיבה מעניקה שירות רוחבי לכלל פעילות הצוות תוך קידום וניהול תכניות העבודה, תקציב והתקשרויות של צוות תכנית אב לתחבורה, מתן שירותים כספיים, שירותי שכר וניהול משאבי אנוש וניהול לוגיסטי של המשרד. חטיבת כספים ומשאבים מחולקת ל-3 אגפים: 1. מכרזים חוזים והתקשרויות, 2. תקציבים ותכניות עבודה, 3. חשבות, שכר וכוח-אדם.
תחום ITS
יחידת ה-ITS אמונה על הצעדת מערכות התחבורה הציבורית אל עבר העתיד הדיגיטלי, וזאת באמצעות הטמעת טכנולוגיות מידע ממוחשבות (IT) לתחומי התפעול, המידע והכרטוס החכם.
היחידה מקדמת ומנהלת מגוון רחב של פרויקטים, וביניהם:
• כרטיס חכם במזרח ירושלים – קידום מהלכים להחדרת הכרטיס החכם בשכונות מזרח ירושלים כדי לאפשר לתושבים לעבור בין המפעילים השונים בכרטיס אחד
• מידע דיגיטלי בתחנות האוטובוסים – התקנת לוחות מגע חכמים בתחנות – כדי לאפשר לנוסעים לקבל מידע ממוחשב על מסלול הקו, על לוחות הזמנים ועל מועד הגעת האוטובוס
• E-Paper – התקנת מסכים מתקדמים המבוססים על אנרגיה סולרית בתחנות שבהן אין הזנת חשמל
• מרכז ניהול תנועה ותחבורה מטרופוליני (מנת"י) – מרכז חדשני המנהל את תחום התחבורה במטרופולין ירושלים – לרבות חניונים, בקרת מנהרות, חילוץ וגרירה, איסוף נתוני תנועה ועוד
הפרויקטים הרבים שהיחידה יוזמת ומקדמת מבטיחים כי נוסעי התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים ייהנו מיתרונותיה של הקִדמה הטכנולוגית ויזכו לשגרת נסיעות נוחה, פשוטה ומהנה יותר.
ההיסטוריה שלנו
כבר במאה ה-19 חזה הרצל בעיני רוחו רכבת חשמלית קלה הנוסעת ברחובות ירושלים. לאורך השנים החלו יוזמות רבות להקמת רכבת קלה בעיר, אך אלו נכשלו – ונראה היה כי החלום נגוז.
בשנות השישים של המאה הקודמת הורגש בירושלים הצורך במערכת תחבורה יעילה. העיר הלכה והתפתחה, אך מצב התשתית התחבורתית בה היה בכי רע.
בשנת 1968 הוחלט להקים צוות מומחים לתחבורה – הלוא הוא צוות תוכנית אב לתחבורה. מאז ועד היום פועל הצוות לקידום מערך התחבורה בעיר – ועל אף המכשולים, האתגרים והקשיים חזונו של הרצל הולך ומתגשם לנגד עינינו.
1902
הרצל מפרסם בספרו "אלטנוילנד": "…שם נבנו חלקי עיר חדשים, מלאים מסילות ברזל חשמליות… זאת היתה עיר התבל כטעם המאה העשרים"
1967
עיריית ירושלים מחליטה על הקמת צוות תוכנית אב לתחבורה
1993
התוכנית להקמת מערכת תחבורה משולבת בירושלים מאושרת
2011
נחנך הקו הראשון של הרכבת הקלה
הגופים השותפים
צוות תוכנית אב לתחבורה פועל בשיתוף פעולה הדוק ומתמשך עם קשת רחבה של גופים: משרדי ממשלה (ובפרט משרד התחבורה ומשרד האוצר), עיריית ירושלים, חברות עירוניות, מוסדות אקדמיה ומחקר, גופי תכנון וביצוע ועוד. יחד הם פועלים לקידום מערך התחבורה ולפיתוח מקיף של מטרופולין ירושלים והסביבה.
