מתכננים ובונים עתיד
מיום היווסדו בשנת 1967, פועל צוות תוכנית אב לתחבורה לשפר את מערך התחבורה במטרופולין ירושלים, לעודד את התושבים והמבקרים בעיר להשתמש בתחבורה ציבורית ולהעלות את איכות החיים של תושבי המטרופולין.
צוות תוכנית אב לתחבורה הוא גוף ייחודי, ייעודי, המתמקד בגיבוש תוכניות אסטרטגיות וקידומן, בתיאום בין עיריית ירושלים לבין משרד התחבורה, בפיתוח מודלים תחבורתיים מתקדמים ובמעקב אחר הגורמים המבצעים בפועל את התוכניות שאושרו.
הצוות מורכב ממומחים בעלי שם בתכנון אורבני ובהנדסת תחבורה, כמו גם מאנשי אקדמיה בכירים. הוא משתף פעולה עם גורמים רבים וביניהם משרדי ממשלה, סוציולוגים עירוניים, נבחרי ציבור, ראשי קהילות, חברות עירוניות, מפעילי תחבורה ציבורית, מוסדות אקדמיים, אגודת המהנדסים והאדריכלים בעיר, היסטוריונים ואנשי דת ועוד.
צוות תוכנית אב לתחבורה בוחן את מערך התחבורה במטרופולין משתי נקודות מבט: האחת מספקת מבט רחב על תהליכי שינוי ארוכי טווח ואילו השנייה פורטת את התוכניות לפתרונות יישומיים ולתהליכים עכשוויים. השילוב בין שני המישורים חיוני להצלחת המשימה – והוא מסייע לצוות התוכנית לסלול את העתיד התחבורתי של המטרופולין המאוכלס והחשוב בישראל.
קצת עלינו
בדרך לעבודה, למוסדות החינוך, לאתרי התיירות הרבים, למוקדי הבילוי או סתם לשיטוט ברחבי המטרופולין הירושלמי – לכל אורך הדרך, מיציאתכם ועד הגעתכם הביתה, פועל צוות תוכנית אב לתחבורה להפוך את מסלול הנסיעה וההליכה שלכם לנוח, מהיר, יעיל ומהנה יותר.
חזון ומתודולוגיה
-
הגדלת שיעור המשתמשים
צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים נוסד בשנת 1968 והוא מהווה כיום מודל מוביל לתכנון כולל של תחבורה בעיר ובמטרופולין. הצוות פועל מתוך תפיסה כוללת לפיה התנועה משפיעה על כלל צרכי התושבים, על פיתוח העיר ועל האתגרים העתידיים בתחומי התנועה, הפיתוח, התעסוקה והחיים במרקם האורבני.
-
פיתוח אורבני וחזותי
צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים נוסד בשנת 1968 והוא מהווה כיום מודל מוביל לתכנון כולל של תחבורה בעיר ובמטרופולין. הצוות פועל מתוך תפיסה כוללת לפיה התנועה משפיעה על כלל צרכי התושבים, על פיתוח העיר ועל האתגרים העתידיים בתחומי התנועה, הפיתוח, התעסוקה והחיים במרקם האורבני.
-
הגדלת שיעור המשתמשים
צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים נוסד בשנת 1968 והוא מהווה כיום מודל מוביל לתכנון כולל של תחבורה בעיר ובמטרופולין. הצוות פועל מתוך תפיסה כוללת לפיה התנועה משפיעה על כלל צרכי התושבים, על פיתוח העיר ועל האתגרים העתידיים בתחומי התנועה, הפיתוח, התעסוקה והחיים במרקם האורבני.
הכירו את הצוות
צוות תוכנית אב לתחבורה מאגד בתוכו מומחים בעלי שם בתכנון אורבני לצד אנשי אקדמיה וחוקרים בכירים, הפועלים יחד לקידום ולשיפור מתמיד של מערך התחבורה במטרופולין ירושלים
יחידת התכנון האסטרטגי
יחידת התכנון האסטרטגי, כשמה כן היא, עוסקת בתכנון תחבורתי-אסטרטגי – ולמעשה מנסה לחזות ולאפיין את השינויים שייעשו בתחום התחבורה בירושלים וסביבתה בעתיד הקרוב והרחוק, ובהתאם לכך להציע פתרונות תחבורתיים-אסטרטגיים שיספקו מענה לשינויים אלה.
יחידת התכנון האסטרטגי פועלת במגוון ערוצים:
יחידת התכנון האסטרטגי, כשמה כן היא, עוסקת בתכנון תחבורתי-אסטרטגי – ולמעשה מנסה לחזות ולאפיין את השינויים שייעשו בתחום התחבורה בירושלים וסביבתה בעתיד הקרוב והרחוק ובהתאם לכך להציע פתרונות תחבורתיים-אסטרטגיים שיספקו מענה לשינויים אלה.
ביחידה פועלות שלוש זרועות עיקריות: יחידת איסוף ועיבוד המידע; יחידת הגאוגרפיה ומערכות המידע; ויחידת המודלים.
יחידת איסוף המידע אוספת נתונים ומבצעת עיבוד ראשוני שלהם. המידע מתקבל מסקרים, מספקי נתונים פרטיים (דוגמת גוגל או חברות סלולר) ומגופים ציבוריים כמו משרד התחבורה. המידע כולל נתונים 'שטחיים' כגון ספירות תנועה או כמות העולים והיורדים באמצעי התחבורה הציבורית, לצד נתונים 'עמוקים' – כגון פעילויות ונסיעות יומיות של משתמשי התחבורה הציבורית, המעידות על ההתנהגות והצרכים התחבורתיים של תושבי המטרופולין. לתחום איסוף המידע חשיבות רבה, שכן כל תהליך תכנוני מתחיל באיסוף של המידע הרלוונטי.
יחידת הגאוגרפיה ומערכות המידע קולטת את המידע שנאסף על ידי יחידת איסוף המידע וכן מידע שהתקבל מגורמים נוספים (כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיריית ירושלים). חלק מהנתונים מוזן למערכות מידע גאוגרפיות ייעודיות וחלקם עובר עיבוד נוסף. המטרה, בסופו של יום, היא לייצר תחזיות מפורטות ומדויקות ככל שניתן של האוכלוסייה ושל שימושי הקרקע (מוקדי תעסוקה לפי ענף, מוסדות חינוך וכיו"ב) העתידיים.
יחידת המודלים מציעה לגופי התכנון התחבורתי המטרופוליניים כלי מרכזי וחשוב: מודל תחבורתי. המודל התחבורתי הוא מערכת ממוחשבת מורכבת, המדמה את הפעילות התחבורתית ברשת הכבישים והתחבורה הציבורית במטרופולין. המודל, אשר ניזון ממגוון מקורות מידע, מספק תחזיות תחבורתיות: נפחי הנוסעים בתחבורה הציבורית והפרטית בצירים שונים, מהירויות נסיעה, זמני נסיעה ועוד.
המודל מסייע לבחון שינויים בהיצע התחבורתי במטרופולין (כגון ההשפעה של הוספה או של שינוי תוואי של כביש או קו רכבת) ושינויים בביקוש (כגון הוספת פרויקט מגורים ואף שכונה שלמה). כמו כן, בעזרת המודל ניתן לבחון תצורות שונות של רשתות כבישים או של מערכות הסעת המונים על בסיס מגוון פרמטרים, כגון זמני נסיעה, 'פיצול' בין רכב פרטי לתחבורה ציבורית ועוד.
המודל התחבורתי הוא כלי מרכזי בתכנון אסטרטגי. לאחר גיבוש מדיניות תחבורתית-עירונית, הנגזרת ממדיניות הממשלה, בפרט משרד התחבורה, ומדיניות העירייה, ניתן לגבש חלופות לתכנון תחבורתי אסטרטגי מטרופוליני. חלופות אלו יכולות להיבדק במודל התחבורתי בכדיי לקבוע מי המיטבית, מבחינת השגת יעדים שונים.
מינהלת הקווים המסילתיים
מינהלת הקווים המסילתיים היא היחידה הגדולה בצוות תכנית אב לתחבורה. היא מאגדת תחתיה מספר זרועות, ולכולן מטרה משותפת: הוצאה לפועל של פרוייקטים המיסילתיים במטרופולין משלב התכנון הראשוני ועד המפורט , פיקוח על הביצוע בפועל ובקרה על התפעול של הקווים המסילתיים..
ביחידת הקווים המסילתיים פועלים שלושה אגפים:
אגף תפעול ומערכות – לאגף זה תפקיד כפול: בקרה על פעילות הרכבת הקלה, לצד אחריות לשמירת הממשק שבין התשתיות למערכות השונות. במסגרת זאת מופקד האגף על אפיון מכרזי זכיינים, על ניהול תהליך ההתקשרות, וכן על הפעלת צוותי סוקרים הבוחנים את רמת השירות ואת היקף התקלות המערכתיות בקרונות הרכבת הקלה.
אגף תכנון – האגף מופקד על בדיקת היתכנותם של רעיונות תחבורתיים חדשים ועל יישומם בשטח. עוד כוללת פעילות האגף פיתוח מנגנונים לשיפור הקווים המסילתיים הקיימים ולהרחבתם, כמו גם תכנון קווים חדשים (קו כחול, סגול, צהוב וחום). נוסף על כך, היחידה אחראית לתכנון חניוני 'חנה וסע' ולתכנון הפרויקטים הסמוכים לתוואי הרכבת הקלה.
אגף ביצוע – (עתידי)
שיתוף הפעולה בין שלושת האגפים מאפשר ליחידת הקווים המסילתיים לפקח על פעילות הרכבת הקלה, לעקוב אחר שגרת הנסיעות ולפעול לשיפור רמת השירות המסופק לנוסעים הקבועים והאקראיים
יחידת התחבורה הציבורית
יחידת התחבורה הציבורית מופקדת על בניית מערך התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים, לרבות שיפור הממשק בין אמצעי התחבורה הציבורית הפרושים ברחבי המטרופולין
יחידת התחבורה הציבורית פועלת במגוון ערוצים:
יחידת התחבורה הציבורית מופקדת על בניית מערך התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים, לרבות שיפור הממשק בין אמצעי התחבורה הציבורית הפרושים ברחבי המטרופולין (האוטובוסים העירוניים, האוטובוסים המהירים והרכבת הקלה) לבין ערוצי התעבורה הנוספים העומדים לרשות תושבי העיר והמבקרים בה – דוגמת מסלולי אופניים, שבילי הליכה וכיו"ב.
בין משימותיה של היחידה ניתן למצוא:
תכנון מערך התחבורה הציבורית וליווי שוטף:
תכנון מערך קווי האוטובוסים והרכבת הקלה
הקמת מסופי תחבורה ציבורית
סיוע בניהול משא ומתן עם מפעילי התחבורה הציבורית
בדיקות עלות-תועלת של פרויקטים בתחבורה הציבורית
ליווי מערך התחבורה הציבורית במזרח ירושלים וביישובי המטרופולין
• שימוש במערכת מידע חכמה (GIS):
תיעוד נתונים על הסדרי התנועה והרגלי השימוש של הנוסעים
ניתוח הנתונים והפקת תובנות – לשיפור מערך התחבורה הציבורית
עדכוני תנועה – הודעות על שינויים בהסדרי התנועה, חסימות ועוד
• שימוש במערכות טכנולוגיות ה-ITS
הצעדת מערכות התחבורה הציבורית אל עבר העתיד הדיגיטלי באמצעות הטמעת טכנולוגיות מידע ממוחשבות (IT) לתחומי התפעול, המידע והכרטוס החכם.
-הקמה וניהול של שלטים חכמים מידע דיגיטלי בתחנות האוטובוסים – התקנת לוחות מגע חכמים בתחנות – כדי לאפשר לנוסעים לקבל מידע ממוחשב על מסלול הקו, על לוחות הזמנים ועל מועד הגעת האוטובוס.
E-Paper – התקנת מסכים מתקדמים המבוססים על אנרגיה סולרית בתחנות שבהן אין הזנת חשמל. -מרכז ניהול תנועה ותחבורה מטרופוליני (מנת"י) – מרכז חדשני המנהל את תחום התחבורה במטרופולין ירושלים – לרבות חניונים, בקרת מנהרות, חילוץ וגרירה, איסוף נתוני תנועה ועוד
הפרויקטים הרבים שהיחידה יוזמת ומקדמת מבטיחים כי נוסעי התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים ייהנו מיתרונותיה של הקִדמה הטכנולוגית ויזכו לשגרת נסיעות נוחה, פשוטה ומהנה יותר
תכנון מערך התחבורה הציבורית במטרופולין מושתת על בחינה וניתוח של צורכי התושבים. השילוב של משובים ממשתמשי התחבורה הציבורית, סקרים, נתונים סטטיסטיים ומידע המתקבל מהמערכות החכמות מבטיח כי כל תוכנית וכל פרויקט יותאמו ככל האפשר לצרכים הנוכחיים והעתידיים – ויספקו מענה מיטבי לתושבי העיר והמבקרים בה.
אגף התשתיות
אגף התשתיות והפרויקטים התחבורתיים אמון על בדיקתם ותכנונם של פרויקטים תשתיתיים והנדסיים
אגף התשתיות פועל במגוון ערוצים:
אגף התשתיות והפרויקטים התחבורתיים אמון על בדיקתם ותכנונם של פרויקטים תשתיתיים והנדסיים – וביניהם כבישים, נתיבי תחבורה ציבורית, מחלפים, גשרים, מנהרות, חניות לתחבורה פרטית וציבורית ומסופי תחבורה ציבורית.
תחומי אחריותו של האגף באים לידי ביטוי לאורך כל חיי הפרויקט:
• בדיקת ההיתכנות של הפרויקט הרלוונטי
• תכנון סטטוטורי של הפרויקט
• תכנון מפורט – לרבות אישורי חברות הבקרה והכנת המכרז לביצוע
• בדיקות קרקע ואיתורי תשתיות לכלל הפרויקטים בצוות
• ליווי הפרויקט בכל הקשור להסדרי התנועה לאחר כניסת החברה המבצעת
כדי לקדם את הפרויקטים בלוחות זמנים מיטביים ולעמוד בשלל משימותיו, פועל אגף התשתיות הן בתוך תוכנית אב לתחבורה והן מחוצה לה: הוא משתף פעולה עם שאר היחידות בצוות תוכנית אב לתחבורה כדי להפיק את התוצרים הנדרשים לכל פרויקט ופרויקט, ובד בבד הוא מתנהל מול הגורמים הרלוונטיים.
במסגרת זאת מגבש האגף מנגנוני עבודה יעילים מול גופים חיצוניים (דוגמת עיריית ירושלים וחברת מוריה), מבסס קשרי עבודה עם מועצות אזוריות ועם המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, מאשר את הפרויקטים מול הגורמים המתקצבים ופועל לתיאום בין שלב ייזום הפרויקט לשלב תכנון תשתיות התחבורה.
תחום ההסברה
תחום ההסברה אמון על פרסום הפרויקטים התחבורתיים במטרופולין ירושלים ועל שיווק תדמית התחבורה הציבורית, וכן על הפקת קמפיינים והסברת המידע לציבור הרחב
תחום ההסברה פועל במגוון ערוצים:
תחום ההסברה אמונים על פרסום הפרויקטים התחבורתיים במטרופולין ירושלים ועל שיווק תדמית התחבורה הציבורית וכן על הפקת קמפיינים והסברת המידע לציבור הרחב – בין השאר על ידי עריכה והדפסה של עלונים, הצבת דיילי הסברה במוקדים שבהם חלים שינויים, הצבת שילוט חוצות וניהול מסעות פרסום ממוקדים.
כמו כן, תחום ההסברה אחראי לגיבוש אסטרטגיה תקשורתית והסברתית לצוות תוכנית אב לתחבורה, לניהול אתר האינטרנט ולמתן מענה שוטף לצורכי היחידות השונות בצוות: חומרי הסברה והמחשה, מודעות, מפות, הדמיות, סרטים, מצגות וכיו"ב.
תחום ההסברה פועל במגוון ערוצים:
• תכנון, הפקה והטמעה של קמפיינים – כגון קמפיין לעידוד הליכה ברגל, קמפיין למניעת הטרדות מיניות בתחבורה הציבורית, קמפיין לטעינת רב-קו ללא נהג, קמפיין להשקת כרטיס הרב-קו במזרח ירושלים וקמפיין 'חנה וסע – גביית אגרת חנייה'
• עידוד השימוש בתחבורה הציבורית – באמצעות הפקת חומרי הסברה איכותיים המעודדים מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית
• פיתוח כלי התמצאות והסברה עבור הנוסעים – פיתוח והפצה של מוצרי הסברה המותאמים לצרכני התחבורה השונים, לדוגמה: ליווי מיתוגי והסברתי לעבודות תשתית במקטעי ה J-Netהקיימים והחדשים (גילה, מלחה, בר אילן ועוד
• הסברה מכוונת קהל מטרה – ניתוח ופילוח של קהלי מטרה שונים והפקת קמפיינים ומסרים מותאמים וממוקדים
הפצת חומרי הסברה נעשית באופן שוטף, והם מנוסחים בצורה נוחה, בהירה וידידותית – כדי שתושבי ירושלים והמבקרים בה יוכלו להיערך בהתאם לשינויים הצפויים ולהתמצא בסביבתם.
תחום קשרי קהילה
תחום קשרי הקהילה אחראי לקשר עם הציבור בכלל ועם המנהלים הקהילתיים בפרט בכל הנוגע לשינויים התחבורתיים המתוכננים והנעשים בירושלים במטרופולין ירושלים, לעידוד מעורבותו ולמתן פתרונות בהלימה לצרכים.
התחום הוקם מתוך התפיסה ששינויים בתחבורה הציבורית – המסילתית והגלגלית – בצד חשיבותם וחיוניותם – מלווים לעיתים במטרד ובאי נוחות לתושבים, לבעלי העסקים בעיר ולמוסדות וארגונים גובלים? כדי להקל עליהם ככל האפשר, צוות התחום מקפיד לשמור על קשר רציף עם התושבים ועם נציגיהם במִנהלים הקהילתיים, לבחון את הקשיים המתעוררים, להיות קשובים לתלונות ולביקורות – ולסייע להם בעת הצורך
יחידת קשרי הקהילה פועלת במגוון ערוצים:
משימות התחום רבות ומגוונות, לרבות ליווי הפרויקטים ותהליכי השינוי בירושלים ובמטרופולין והן כוללות בין השאר:
בהקשר לרכבת הקלה – בשלב התכנון – בשלב הכנת הת.ב.ע הצגתה לציבור ומתן הזדמנות להיערך לשינויים ולהביע התנגדויות, בשלב התכנון המפורט – הצגת התוכניות לגובלים לקבלת התייחסותם, לקראת שלב הביצוע, הצגה לציבור של אופן ביצוע העבודות להקמת הרכבת הקלה. בשלב הביצוע – פגישות אתר דו-חודשיות בהשתתפות מנהלי הפרויקט ונציג המִנהל הקהילתי במטרה לזהות בעיות קודם להווצרן ולפתור בעיות שעלו.
בהקשר לתחבורה הציבורית האוטובוסית – ליווי יחידת התח"צ המתכננת את מערכת התחבורה הציבורית בירושלים ובמטרופולין, סיוע בהתייעצות עם המועצות האזוריות והמקומיות במטרופולין ירושלים ועם המנהלים הקהילתיים בירושלים בהקשר של התוכניות לתכנון כוללני לקווים העירוניים בירושלים, וליווי הכנסת שינויים במסלולי האוטובוסים במערכת הקיימת בדגש על מועדים מיוחדים בהם נדרש ריכוז גדול של משאבים לביצוע "פרויקט" הסעת המונים כגון ההילולה במירון וכו…, תחזקת קשר ישיר ותדיר עם המנהלים הקהילתיים בהקשר למערכת התחבורה הציבורית הקיימת.
שימור קשר תדיר עם נבחרי הציבור מבין חברי מועצת העיר והן מקרב המינהלים הקהילתיים לבדיקת בקשות ולפתרון בעיות.
• ריכוז 'שולחן עגול' – פגישה חודשית בשיתוף נציגי משרד התחבורה, עיריית ירושלים והמפעילים ובמסגרתה דנים בסוגיות עקרוניות בנושאי התחבורה הציבורית שהועלו על ידי הציבור
• טיפול בפניות הציבור – טיפול בבקשות, תלונות ופניות מכל סוג
• ריכוז ועדת ערר – בנושא חיובים מוגדלים (קנסות) ברכבת הקלה
לצד הקשר הישיר עם התושבים ועם בעלי העסקים בירושלים, צוות תחום קשרי הקהילה מקפיד לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי משרד התחבורה, נציגי העיריה והיחידות המקצועיות בצוות תוכנת אב לתחבורה ירושלים בדגש על תחום ההסברה.
יחידת הכספים והמשאבים
יחידת הכספים והמשאבים היא הגורם האחראי לכל הפעילות הכספית והחשבונאית
יחידת הכספים והמשאבים פועלת במגוון ערוצים:
יחידת הכספים והמשאבים היא הגורם האחראי לכל הפעילות התקציבית, הכספית ולניהול משאבי האנוש והלוגיסטיקה בצוות תכנית אב לתחבורה. במסגרת פעילותה אחראית היחידה לתקצוב פרויקטים ולווי בניית תכניות עבודה, למעקב ובקרה אחר ניהול התקציב, להסדרת הרשאות תקציביות וההתנהלות הכספית מול הגופים המממנים (משרד התחבורה, משרד האוצר ועיריית ירושלים), עריכת מכרזים, התקשרויות וחוזים עם מתכננים ויועצים.
ביחידה פועלת מחלקת חשבות האחראית על ניהול מערך החוזים ההתקשרויות והתשלומים לספקים וליועצים. היחידה עוסקת בקליטה ובדיקה של חשבונות, אחריות על תשלומים, דיווח לגורמים מממנים, הפקת דוחות כספיים ובקרת תהליכי התקשרות.
תחום אחריות נוסף של יחידת הכספים והמשאבים הוא הטיפול במשאבי האנוש של צוות תכנית אב לתחבורה – החל מגיוס כח אדם, טיפול וליווי שוטף בענייני עובדים וניהול תשלומי השכר.
היחידה אחראית לניהול מחלקת המזכירות והעניינים הלוגיסטיים השוטפים של המשרד.
מחלקות היחידה:
• מחלקת מכרזים והזמנות עבודה
• מחלקת תקציב ותוכניות עבודה
• מחלקת חשבות, חוזים והתקשרויות ותשלומים ושכר
• מחלקת כח אדם
מזכירות ולוגיסטיקה
תחום ITS
יחידת ה-ITS אמונה על הצעדת מערכות התחבורה הציבורית אל עבר העתיד הדיגיטלי, וזאת באמצעות הטמעת טכנולוגיות מידע ממוחשבות (IT) לתחומי התפעול, המידע והכרטוס החכם.
היחידה מקדמת ומנהלת מגוון רחב של פרויקטים, וביניהם:
• כרטיס חכם במזרח ירושלים – קידום מהלכים להחדרת הכרטיס החכם בשכונות מזרח ירושלים כדי לאפשר לתושבים לעבור בין המפעילים השונים בכרטיס אחד
• מידע דיגיטלי בתחנות האוטובוסים – התקנת לוחות מגע חכמים בתחנות – כדי לאפשר לנוסעים לקבל מידע ממוחשב על מסלול הקו, על לוחות הזמנים ועל מועד הגעת האוטובוס
• E-Paper – התקנת מסכים מתקדמים המבוססים על אנרגיה סולרית בתחנות שבהן אין הזנת חשמל
• מרכז ניהול תנועה ותחבורה מטרופוליני (מנת"י) – מרכז חדשני המנהל את תחום התחבורה במטרופולין ירושלים – לרבות חניונים, בקרת מנהרות, חילוץ וגרירה, איסוף נתוני תנועה ועוד
הפרויקטים הרבים שהיחידה יוזמת ומקדמת מבטיחים כי נוסעי התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים ייהנו מיתרונותיה של הקִדמה הטכנולוגית ויזכו לשגרת נסיעות נוחה, פשוטה ומהנה יותר.
ההיסטוריה שלנו
כבר במאה ה-19 חזה הרצל בעיני רוחו רכבת חשמלית קלה הנוסעת ברחובות ירושלים. לאורך השנים החלו יוזמות רבות להקמת רכבת קלה בעיר, אך אלו נכשלו – ונראה היה כי החלום נגוז.
בשנות השישים של המאה הקודמת הורגש בירושלים הצורך במערכת תחבורה יעילה. העיר הלכה והתפתחה, אך מצב התשתית התחבורתית בה היה בכי רע.
בשנת 1968 הוחלט להקים צוות מומחים לתחבורה – הלוא הוא צוות תוכנית אב לתחבורה. מאז ועד היום פועל הצוות לקידום מערך התחבורה בעיר – ועל אף המכשולים, האתגרים והקשיים חזונו של הרצל הולך ומתגשם לנגד עינינו.
1902
הרצל מפרסם בספרו "אלטנוילנד": "…שם נבנו חלקי עיר חדשים, מלאים מסילות ברזל חשמליות… זאת היתה עיר התבל כטעם המאה העשרים"
1967
עיריית ירושלים מחליטה על הקמת צוות תוכנית אב לתחבורה
1993
התוכנית להקמת מערכת תחבורה משולבת בירושלים מאושרת
2011
נחנך הקו הראשון של הרכבת הקלה
הגופים השותפים
צוות תוכנית אב לתחבורה פועל בשיתוף פעולה הדוק ומתמשך עם קשת רחבה של גופים: משרדי ממשלה (ובפרט משרד התחבורה ומשרד האוצר), עיריית ירושלים, חברות עירוניות, מוסדות אקדמיה ומחקר, גופי תכנון וביצוע ועוד. יחד הם פועלים לקידום מערך התחבורה ולפיתוח מקיף של מטרופולין ירושלים והסביבה.
